הדסה לבית צירולניק נולדה בקובנה (ליטא) ובשנת 1935, בהיותה בת 20, עלתה ארצה והצטרפה לפלוגת הגיוס של בית"ר בראש-פינה. משם היתה קצרה הדרך לאצ"ל. על מעצרה מספרת הדסה בעדותה: 8
עם פרוץ המרד צורפתי לח"ק (חיל הקרב) והשתתפתי בהתקפה על משרדי מס-ההכנסה שהיו ברחוב לילנבלום בתל-אביב. אני הייתי באבטחה ולאחר הפעולה הלכתי הביתה עם האקדח שהיה בידי. שמתי את האקדח בארון וחיכיתי שיבוא מישהו לקחת אותו ממני. אלא שאיש לא בא ובינתיים קרה הסיפור עם חילביץ שהלשין גם עלי.
את חילביץ הכרתי עוד בקובנה (ליטא), שם הוא היה המפקד שלנו בבית"ר. בליטא נהגו לקרוא לו "הגרף" כי הוא תמיד היה לבוש יפה למרות שלא היה בעל אמצעים. בארץ המשכנו להיפגש ובכל שנה ב-1 באפריל נהגה החבורה הליטאית לחגוג את יום-הולדתה של גב' פלוטניק. יום לפני כן הייתי אצל חברה ושם נודע לי כי יום-ההולדת בוטל משום שבלילה אסרו את כולם. מיהרתי הביתה וטלפנתי לבעלי המנוח, חיים לוטנברג, וביקשתי שיבוא מיד כדי לסלק את האקדח שהיה אצלי בארון. ואכן בשעה 2 אחר חצות בא מישהו ולקח את האקדח. למחרת, ב-2 באפריל נסעתי לבת-ים לעבודתי בבית-החרושת לשמרים "פקא". בשעה 9 בבוקר קראו לי למשרד ושם חיכו לי שלושה שוטרי חרש שהכניסו אותי למכונית. התחנה הראשונה היתה החדר שלי, שם ערכו חיפוש מדוקדק אולם לא מצאו דבר. אחר-כך לקחו אותי לבית-הסוהר ביפו וכעבור כמה ימים הועברתי לבית-הסוהר לנשים בבית-לחם.
בנוסף להדסה נעצרו גם דבורה משאט מתל-אביב, אסתר אורבך-גליקסמן, מרים שטרנברג-דוידסון ורבקה פרל מחיפה.
בעקבות פרשת חילביץ, נתרוקן הסניף הירושלמי ממפקדיו הבכירים. אלה שלא נעצרו נאלצו לעזוב את העיר וביניהם גם רבקה רבלסקי ויוכבד טוביאנה.
רבקה ברנדויין-רבלסקי נולדה בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1924 ובגיל צעיר הצטרפה לאצ"ל. בשנות הארבעים המוקדמות השתתפה בקורס "סגנים" ועם פרוץ המרד פקדה על קבוצת בנות. כאמור, נאלצה רבקה לעבור לתל-אביב, שם המשיכה בפעילות מחתרתית.